כלי מחקר חינמי
חישוב ריכוז ושחזור לפפטידי מחקר: כמה נוזל מים בקטריוסטטיים להוסיף לבקבוקון, ולאיזה קו במזרק למשוך כדי להגיע לכמות מסוימת ביחידות מק"ג.
כדי לקבל מנה של 100 מק"ג, יש למשוך את הבוכנה עד לקו 10.
מספר המנות מהבקבוקון: 10
אנחנו יודעים שהמתמטיקה של שחזור פפטידים נעשית בפועל, גם מחוץ לכותלי מעבדה. הכלי הזה לא נועד לעודד שימוש עצמי ואינו מהווה ייעוץ רפואי, הנחיית מינון אנושי או פרוטוקול הזרקה. הוא קיים כדי לצמצם טעויות חישוב מסוכנות אצל מי שממילא מבצע את החישוב הזה בעצמו, כחלק מהעמדה שלנו בנושא בטיחות ומחקר אחראי. לפני כל שימוש, היוועצו באיש/אשת מקצוע מוסמכ/ת.
פפטידי מחקר מגיעים באבקה ליופילית יציבה, ודורשים שחזור (Reconstitution) עם נוזל, בדרך כלל מים בקטריוסטטיים (Bacteriostatic Water), לפני שאפשר למדוד מהם כמות מדויקת במזרק. ריכוז התמיסה נקבע ביחס בין כמות הפפטיד (מ"ג) לנפח הנוזל שמוסיפים (מ"ל): ריכוז גבוה יותר (פחות מים) אומר שכל יחידת נפח מכילה יותר פפטיד, ולהפך.
מזרק בנפח 0.3, 0.5 או 1.0 מ"ל, בהתאם למה שיש ברשותכם. הבחירה קובעת את סקאלת היחידות המוצגת.
כמות הפפטיד בבקבוקון (מ"ג) וכמות הנוזל שהוספתם (מ"ל) קובעות יחד את ריכוז התמיסה.
המחשבון מציג לאיזה קו במזרק למשוך כדי להגיע למינון הרצוי למנה, ולכמה מנות מספיק הבקבוקון.
המחשבון מבצע חישוב ריכוז מתמטי גנרי (מ"ג / מ"ל / מק"ג), ואינו תלוי בפפטיד ספציפי. הדיוק תלוי בהזנת נתונים נכונים: כמות הפפטיד בבקבוקון וכמות הנוזל שהוספתם בפועל.
מזרקים סטנדרטיים (U-100) מסומנים ב"יחידות", כאשר 100 יחידות שוות תמיד למ"ל אחד, ללא קשר לגודל הפיזי של המזרק. גודל המזרק (0.3 / 0.5 / 1.0 מ"ל) קובע רק את טווח הסימון המקסימלי המוצג, לא את היחס בין יחידות למ"ל.
המחשבון מציג אזהרה במקרה כזה. פירוש הדבר שהמינון שנבחר גדול מדי ביחס לריכוז התמיסה עבור המזרק שנבחר. אפשר לבחור מזרק גדול יותר, להוסיף פחות מים (ריכוז גבוה יותר), או להקטין את המינון למנה.
תעודת ניתוח (COA) עצמאית לכל אצווה, כמפורט במאמר שלנו על HPLC וספקטרומטריית מסה, היא הדרך לוודא שכמות הפפטיד המוצהרת בבקבוקון אכן תואמת את מה שנמדד במעבדה.
קטלוג פפטידי מחקר לחוקרים ולמעבדות בישראל, עם טוהר מאומת ותעודת ניתוח זמינה לכל אצווה בנפרד.
לצפייה בקטלוג המלא